מכתב פרידה ממעיני הישועה

1) יש דיון בגמרה (מס' תענית, דף כט) באם האמירה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" יש בה עניין של הלכה למעשה. הבה נניח שכן.

2) בתקופה זאת אנו מרבים לקרוא על נושאים פילנתרופיים למיניהם. בפרשת תרומה אנחנו קוראים על בניית המשכן וכליו, ולומדים על ההתגייסות העממית המאסיבית למען העשייה הנהדרת. לעומת זאת, אנו לומדים לעומק את הנושאים של שמן המאור וכד' אשר עבורם נגבה מחצית השקל.

נשאלת שאלה מתבקשת: איך ייתכן שאת סכומי העתק עבור כלי כסף וזהב יכולנו לבטוח בטובת ליבם של בני עמנו, אך למען מוצרי יסוד זולים ושכיחים כגון שמן זית אנו מוכרחים לגבות מס? הלא כל עלות המצרכים הייתה מכוסת על ידי תרומה אחת משמעותית (סה"כ בגובה 600,000 Xחצי שקל לשנה)?

ניתנו תשובות "עמוקות" כגון:

מעורבות כל פרט ופרט בישראל בעבודת הקודש,

העובדה שללא התרומות הכי קטנות של עניי העם, הכלים היפים והנוצצים אין בהם אלא חתיכות מתכת מעוצבות,

העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה

ואהוב עלי מעל הכל: "כל אחד שיכול להרשות לעצמו רוצה את שמו על כלי המקדש, אבל השמן? לולא המס של מחצית השקל לא היינו יכולים לממן אפילו את "חשבון החשמל" דאז!"

ברגע שבו אני עוזב, לאת עתה, את המרכז הרפואי, ברצוני לברך אותנו שנזכה למצוא ולקבל נכון את ה"תרומה" של כלי המקדש, אבל שגם נעריך את החיוניות והמשמעות של כל מחצית השקל ומחצית השקל, ונזכור לכבד את התורם הקטן ולטפחו, כי אם כן יכול להיות שיום אחד הקטן הזה גדול יהיה.

בנימת ההלכה למעשה של החודש, אתמקד בשמחה שלי שזכיתי לעבוד יחד עם כל אחד ואחת מכם, וכולי תקווה שדרכנו תצטלבנה בעתיד. אשמח לשמור על קשר עם כל מי שחפץ בכך, ואעמוד לרשותכם לכל עניין, מקצועי ו/או אישי, בו אוכל לעזור.

פרטי הקשר שלי לעתיד:

טל: 052-2322336

דוא"ל:  jonnycline@gmail.com

חודש טוב

ג'וני